מהי דרך העומק
מהי דרך העומק
בית ספר להתפתחות פנימית מעמיקה ולהכשרת מטפלות ומטפלים
מה זו דרך העומק
דרך העומק היא גישה, שיטה ובית ספר לעבודה פנימית מעמיקה ומרפאת
והכשרת מטפלות/ים בשיטה.
היא נוגעת ברבדים העמוקים של ההוויה ומעודדת שינויים עדינים, שיוצרים תנועה חיובית במקומות עמוקים.
העבודה יכולה להיעשות דרך הגוף, הנפש, הרוח, הקול, הרגש, ו/או בדרכים נוספות. בדרך עבודה זו נוכל להשתמש בייצוגים, דמויות פנימיות, חשיבה מערכתית ושושלתית, ועוד.
מה מביא אנשים לדרך העומק
אנשים מגיעים לדרך העומק מסיבות מגוונות.
לפעמים זה הרצון להתפתחות:
לעשות את העבודה הפנימית שמתבקשת מאיתנו בחיים. לעתים זאת הכמיהה להיות בקשר עם עומקים פנימיים ומרחביים, וההבנה שקשה להגיע לאזורים האלה לבד.
לפעמים זה בגלל סיבות קונקרטיות:
נתק משפחתי, קושי אישי או זוגי, מחלות, חוויית תקיעות בחיים.
ולפעמים זו סיבה מקצועית:
מטפלות ומטפלים, מנחים/ות ומלווי תהליכים, שמבקשים ללמוד לפגוש ו"להחזיק" מורכבויות, כאלה שרוצים/ות ללמוד דרכי עבודה חדשות.
ולפעמים זה מורכב אחרת:
עושים הרבה עבודה פנימית,
ועדיין משהו, מבפנים או מבחוץ, לא מספיק מפשיר.
לא מספיק משתנה.
לפעמים אנחנו יודעים מה קרה,
מכירים את הכאב,
לפעמים אנחנו אפילו יודעים מה צריך לעשות.
אבל באיזו שהיא רמה, בגוף, בנפש, בקשר, בחיים,
משהו לא מתרחש.
ויש הרבה סיבות אחרות:
כשאנחנו בודקים את זה לאורך השנים, מתברר שלכל אחת ואחד יש את הסיבות שלה ושלו, ולא תמיד יש מילים מדויקות שמסבירות למה אנשים בוחרים בדרך הזאת לעשות את עבודת הריפוי וההתפתחות שלהם.
יש שבילים נסתרים.
אז מה זה באמת דרך העומק
"הדרך שאפשר לתאר אותה במילים, היא לא באמת הדרך"
תרגום חופשי למבוא לספר הדאו דה צ׳ינג, לאו דזהעבודת עומק מהסוג שאנחנו עושים בדרך העומק היא חמקמקה למילים:
כאשר נותנים למילים לעבוד במקום לתהליך העומק, אז המילים נוטות להסתובב ולשנות צורה, ולבסוף עלולות לאבד את המשמעות שהן באות לייצג. רעיונות עמוקים נוטים להתרדד ולאבד מהמהות החווייתית שלהם.
זאת אולי, הסיבה שדרך העומק "עובדת" היכן שעובדים איתה בפועל.
ובכל זאת, כשמנסים להצביע על לב העבודה, אפשר למצוא כמה יסודות:
המחקר המרפא
אחד מהשמות הנוספים של דרך העומק הוא המחקר המרפא. הדרך להתפתחות וריפוי בעבודת העומק הזו זקוקה לסקרנות חוקרת, כמעט בלתי מתערבת, כזו שלא שולטת ישירות בתהליך אלא מאפשרת לו להתרחש. מתעניינים במה שיש, בלי להכתיב מה צריך להיות ובלי להגיע עם דעות קדומות על מה שאמור לקרות.
ועם זאת, זהו איננו מחקר ארכיאולוגי רק לשם המחקר. מטרתו וכיוונו התפתחות וריפוי.
להיות עם מה שיש
הכיוון של להיות עם מה שיש, לתת הכרה למה שיש, לתת לדברים להיות, להיות עדים לקיים, לבוא בלי אג׳נדה, הם חשובים לעבודה הזאת. יחד עם זאת, המילים המסתובבות גורמות לרעיונות אלה להישמע דומים לכל כך הרבה שיטות אחרות, שעושות דברים שונים במהותן.
אפשר להגיד שההבנה של להיות עם מה שיש, והטכניקות שבהן אנחנו משתמשים, שופכות אור על הכוונה העמוקה והייחודית שלנו.
האני המודע
בהיבט מסוים, אפשר להגיד שכל מה שדרכי העבודה, הטכניקות והנושאים השונים שאנחנו עובדים איתם נועדו לטפח ולגלות זה את האני המודע.
הכוונה היא לאני שהוא בין הזמנים ובין העולמות. זה שחווה הכל, אבל לא עם המעורבות הרגילה של הסבל של מה שהתרחש. זה שכבר עשה את כל הדרך ההתפתחותית שלו, שיודע על כל מה שקרה, קורה ויקרה לנו, ושריפא את עצמו במלואו. ניתן לראות אותו כחלק מאיתנו, ובה בעת אינו מזוהה עם אף אחד מהעולמות שחיים בתוכנו.
אי אפשר לעבוד רק לבד
אולי נקודה מהותית וחשובה שנמצאת בלב העבודה, כזאת שכדאי לתת עליה את הדעת. הניסיון מלמד שכמעט אף פעם אי אפשר לעשות את העבודה הפנימית ההתפתחותית העמוקה רק לבד בעצמו.
כדאי לעבוד גם עם פרטנרים, בחברותא, ו/או עם מורה או מורת דרך.
העולם היומיומי כמצפן
העולם היומיומי, מה שקורה איתנו בחיים שלנו, הוא חשוב. במהלך העבודה אנחנו מישירים מבט גם להווה, למציאות היומיומית ולפרקטי, ומתייחסים אליהם כאל מצפן לעבודה הפנימית.
ואנחנו מצפים לגלות את תוצאות העבודה גם במישורי החיים הנגלים: כסף, יחסים, זוגיות, משפחה, ילדים, סיפוק מהחיים ומימוש עצמי, ובמעגלים הרחבים של מי שנמצאים סביבנו.
אז איך כדאי להכיר טוב יותר את דרך העומק
הדבר הטוב ביותר הוא להגיע לאחת הסדנאות או לאחד מהקורסים, ויש לא מעט.
זו יכולה להיות סדנה של כמה שעות בזום או בסטודיו (למשל על שחרור חוויית הלידה, או להניע משהו תקוע בחיים), קורס קצר של שמונה מפגשים על נושא מסוים (למשל נתק משפחתי או טראומה), או הקורס השנתי והארבע-שנתי.