למה גם אחרי עבודת עומק משמעותית הנתק המשפחתי לא נרפא?

וגם שני תרגילים קונסטלטיביים שאפשר לעשות בבית
אחד הדברים הכי מתסכלים למי שעובדים באמת על ריפוי הנתק המשפחתי שלהם,
זה שגם אחרי עבודה עמוקה
הבנה, ריפוי של הפצעים הבין-דוריים,
ריפוי של פצעי הילדות
חיבור לחמלה
הקשרים במציאות עדיין לא משתנים.
וגם המציאות הפנימית עדיין רוויה בנתק
וזה לא אשמתכן/ם.
אחד הגילויים שהפתיעו אותי לפני שנים,
ושינה את הדרך שבה אני עובד עם אנשים,
הוא שגם אחרי שמבינים את מקורות הנתק ומרפאים אותם
עדיין נשאר מבנה שמחזיק את הנתק עצמו.

מבנה רגשי-אנרגטי-גופני-נפשי- רוחני
שכבר יש לו חיים משלו.
והוא לא נעלם מעצמו.
בשביל ליצור ריפוי משמעותי במערכת
צריך לשחרר את המבנה של הנתק
מבנה שיש לו חיים משלו
כשמשחררים את מבנה הנתק
מתחיל להתרחש שינוי מהותי:

ניסים, סינכרוניזציות, שינויים דרמטיים, פריצות דרך בלתי צפויות
כל אחת/ד חווה את זה בדרך הייחודית שלה/שלו.
יש כאן שני תרגילים קונסטלטיביים שתוכלו לעשות לבד בבית
כדי להתחיל לשחרר את המבנה הזה מבפנים.

---

שני תרגילים שיעזרו לכם לשחרר את המבנה
(כל אחד כ-40 דקות. מי שמסתבך/ת כתבו לי ואעזור לכן/ם)
תרגיל 1: עבודה על הנתק החיצוני
קחו ייצוגים
(אם אפשר תעזרו באנשים אמיתיים,
אם לא – בדים, חפצים, בובות)

הייצוגים ייצגו:

• אני (אתם)
• האדם המרכזי שיש איתו נתק (הורה/ילד/אח)
• שאר המשפחה

ועכשיו – אל תפתרו כלום.
תנו לייצוגים להיות במרחב רק תהיו איתם, תנו להם מקום
אל תנסו לפתור, לגלות, ללכת לעבר, לראיין,
רק תנו לייצוגים הבסיסים לנוע במרחב, לבטא את עצמם
תנו מספיק זמן
ודברים מפתיעים יתרחשו

—
תרגיל 2: עבודה על הנתק הפנימי
באופן דומה בחרו ייצוגים ל:

• אני (אתם)
• ייצוג של האדם בתוככם – זה שיש לכם איתו עניין
• בן הלוויה שמלווה אתכם בהמון מקומות בחיים (כמו בדידות, "חווית לא רואים אותי" וכד')

גם פה
תהיו עם מה שיש, ובעיקר תנו למה שיש להיות
"אל תפתרו, אל תרפאו, אל תלכו לעבר, ואל תביאו משאבים
———–