מה קורה כשאנחנו פוגשים את החיים שלא חיינו?(כאשר עבודת "בין העולמות" פוגשת את הקונסטלציה)

מה קורה כשאנחנו פוגשים את החיים שלא חיינו?(כאשר עבודת "בין העולמות" פוגשת את הקונסטלציה)

אחד הדברים המרתקים בעבודה הקונסטלטיבית עם חיים מקבילים – עולמות שבהם חיינו היו מתנהלים אחרת – הוא עד כמה הם משפיעים על ההווה שלנו, גם מבלי שנהיה מודעים לכך.

כשאנחנו עובדים עם ייצוגים, נפתחת פתאום גישה לעולם שלא התרחש – אבל חי בתוכנו:

 מה אם ההורים היו אחרים?
 מה אם לא היינו עוזבים?
 מה אם היינו בוחרים מקצוע אחר, או בן/בת זוג אחר?


לפעמים זו בחירה אחת, רגע אחד – תאונה, פרידה, מכתב שלא נשלח.
ולפעמים – שורת בחירות שקטות לאורך זמן.


כשמעמידים ייצוגים לחיים הללו בקונסטלציה – משהו מתחיל לזוז.
העולמות האלה אינם רק "דמיון". הם פועלים בתוכנו, מחפשים מקום – ולפעמים גם תיקון.


וכשמסתכלים עליהם לא כקונפליקט, אלא כחלק ממערכת רחבה יותר –
מופיע משהו חדש.
הקלה. ריפוי. בחירה חדשה.

ולמי שרוצה לנסות?

בחרו ייצוג לעולם אחד שלא התרחש – ולצידו, לעולם שכן.
הניחו אותם בחדר. הסתכלו.
מה מתגלה?


בהמשך – אשתף תרגילים ספציפיים שאני עובד איתם בקבוצות, בטיפולים ובקורסים בדרך העומק

רקע של מנהרה עשויה מספרים צבעוניים בצורת ספירלה. במרכז התמונה טקסט לבן:
"מה קורה כשפוגשים את החיים שלא חיינו?"
ומתחת:
"כאשר עבודת בין העולמות פוגשת את הקונסטלציה – ריפוי חדש יכול להתממש.

Similar Posts