טעות קריטית ראשונה בריפוי נתקים משפחתיים

בפתיחת סדרת הפוסטים הזאת על 4 טעויות קריטיות בריפוי נתקים משפחתיים,

אני רוצה להגיד דבר ברור:
נתקים משפחתיים ניתנים לריפוי.
אם אנחנו הילדים,
אפשר לרפא את הנתק בתוכנו ולשנות את מסלול החיים לטובה.
לפעמים אפילו מתרחש ריפוי בקשר עצמו, עם ההורים או האחים.
ואם אנחנו ההורים,
אפשר לחולל ריפוי גם בתוכנו, וגם בקשר עם הילדים.
(כתבתי על כך פוסט מפורט. אם לא מצאתם, תכתבו לי ואשלח לכם.)
אם אתם המטפלים/מנחים/מורים
שמלווים מישהו/י עם נתק משפחתי,
סדרת הפוסטים הזאת היא חיונית עבורכן/ם.
מה שחשוב להבין כבר בהתחלה
הוא שהדרך לריפוי לא עוברת איפה שרוב האנשים חושבים.

---

להתמרמר ולכעוס על מה שעשו לנו ועל איך שהתנהגו אלינו
לפעמים הנתק הוא אכזרי.
לפעמים הוא גלוי וחזק.
ולפעמים הוא נתק רך,
(מדברים, נפגשים, הכול נראה בסדר, אבל בפנים לא באמת.)
כמעט כל מי שהיה בנתק מכיר את התחושות של השלב הזה:
הכעס, המרירות, העלבון, תחושת חוסר ההיגיון,
והרבה חוויות של חוסר אונים שלא משנה כמה נסביר זה לא יעזור.
איך היא יכלה לעשות לי דבר כזה?
איך הוא יכול לדבר אליי ככה?
איך הם לא רואים בכלל מה קורה פה?
אנשים שהנתק פגש אותם במשפחה יכולים לנוע בכל מיני מצבים.
למשל:
הם יכולים לספר שוב ושוב לכל מי שמרגישים איתו בנוח את כל מה שקרה,
הם יכולים לשתוק, לבלוע, להסתיר,
לנסות להרגיע את עצמם בכל מיני הסברים פנימיים,
כגון "זה מה שהוא, אני לא אשנה אותו".
בכל מקרה, החוויה קשה. באמת קשה.
נתק משפחתי זה דבר איום ונורא.
והתנהגות של הורים, וגם של ילדים,
יכולה להיות פוגענית, שרירותית ובלתי אפשרית לקבלה ולהכלה.

---

אז מה הבעיה פה?
אין בעיה.

למעשה זה שלב חשוב בתהליך.
המרמור, הכעס, הסיפורים של מה היה – כולם חשובים.
צריך לתת להם מקום.
צריך לדבר עליהם.
צריך לפרוק.
כשאתם מביאים את כל החשבונאות הזאת לטיפול, לקבוצה, לעבודת הפרטנרים
זה בריא וטוב.
זה חלק מהתהליך של הפורקן.
של שחרור האנרגיות
למעשה, גם אצלנו בקבוצות של דרך העומק,
בטיפול, בעבודת פרטנרים
אנחנו נותנים לזה הרבה מקום.
הריפוי המשמעותי טוב שיתחיל משיתוף ופורקן של כל מה שקורה,
של מי אמר מה ולמי.
אבל…

##### הטעות הקריטית היא להאמין שזה מה שישנה את הקשר

לחשוב שאם תסבירו טוב,
אם תגידו בדיוק מה עשו לכם,
גם אם תכתבו את המכתב הכי מדויק בעולם
ותרגישו שהם יבינו.
הם יתעוררו.
הם יתנצלו.
לא. זה לא יקרה.
לא כי אתם לא צודקים.
ולא כי לא הסברתם טוב.
זה פשוט לא יקרה.
לפני שאני אסביר את הרציונל אני רוצה להדגיש:

##### להגיד את מה שיש בתוככם לאנשים המתאימים זה לא טעות – זה נכון

לומר את מה שיש לך להגיד, זה טוב.
להתפרק, לכעוס, לספר – זה טוב.
להיות בחשבונאות, לספור את הפגיעות – גם לזה יש מקום.
אתם בהחלט יכולים להגיד את כל מה שאתם חושבים לאדם השני,
להורה, לילד, לאח.
חשוב שתגידו את מי שאתם ואת דעתכם.
יש לזה ערך עצום,
גם לריפוי השורשים,
וגם ובמיוחד לשחרור אנרגיות ממבנה הנתק הפנימי.
זה חשוב לא פחות שתגידו את מה שיש לכם להגיד בשביל עצמכם
ולחיזוק שלכם.
יחד עם זאת חשוב לדעת שני דברים:

1. הם לא ישנו את דרכם בעקבות מה שתגידו.
2. זה לא מה שירפא את הנתק הפנימי.

חשוב גם למטפלים/ות להבין את זה:
יש ערך עצום להגיד את הדברים, להבין אותם.
אבל אין טעם לחשוב שהכל תלוי בניסוחים של המטופלים/מונחים,
ושרק אם הם יסבירו את עצמם להורים/לילדים – אז ההורים/הילדים יבינו וישנו את דרכם.
זה לא עובד כך.

##### מה קורה פה?

ההורים, הילדים האחרים
לא ישנו את דרכם בעקבות שיחה או הסבר זה או אחר.

גם אם הם יבינו, ויקבלו, ברוב המוחלט של המקרים הם ישכחו,
ויתברר שהם לא באמת מבינים.
המבנים הנפשיים שמקיימים את הנתק לא משתנים מהסבר או הבנה רגשית.
הם משתנים מתוך עבודת עומק פנימית ויסודית.
מבני הנתקים הם עמוקים.
הם מגנים.
הם חזקים וקשיחים.
הם לא מגיבים לשכנוע רציונלי משום סוג.
כאשר יש נתק משפחתי, פירוש הדבר שיש מבנה חזק שכל אחד קשור אליו ממקום אחר.
מבנה כזה לא מתפרק בקלות, גם אם ממש תסבירו טוב.
אני רוצה להדגיש:
גם אם לרגע זה ייראה כאילו אתם מובנים והצד השני משתכנע
זה כמעט אף פעם לא יחזיק.
האדם השני לא באמת יבין איך הוא תורם לקיומו של הנתק,
גם אם נדמה לרגעים שכן.

---

##### ומאיפה יגיע הריפוי?

הכיוון של הריפוי הוא אחר.
ביסודו הוא לא מתחיל להתחולל אצל האדם השני.
הוא עובר דרכך.
זה עובר דרך הריפוי האישי שלך,
ההבנה שלך מה קורה,
עבודת הריפוי עם השורשים של הנתק,

ועבודת ההפשרה ושחרור אנרגיות למבנה הנתק.
כן, זה חשוב שתגיד/י את מי שאת/ה.
זה שלב חשוב בתהליך
לשתף ולהגיד איך את/ה רואה את הדברים.
הפורקן הוא חשוב,
וגם ההבנה וההתרגלות למציאות המשתנה
זה חשוב.
ויחד עם זאת, עומק הריפוי לא יגיע משכנוע האדם השני
או חשבונאות מי עשה לכם מה.
—
בהמשך אכתוב על תמונת ה-Happy End של הנתק המשפחתי,
תמונה שנמצאת בראש של הורים רבים וחלק מהילדים שמנותקים,
אסביר למה היא מכשילה,
ואיך אפשר להשתמש בה לריפוי.