נתק רך וחווית מישהו חסר לי

פוסט 4 – נתק רך וחווית מישהו חסר לי

מי עלולים לפתח נתק משפחתי?

פוסטים הקודמים כתבתי על שורשים בין-דוריים, אפליה, והוצאה מהמשפחה – כדברים שיכולים להצביע על נטייה לנתק משפחתי.

היום אני רוצה לדבר על שתי חוויות פנימיות, שקשורות לנתק: מישהו חסר לי, ונתק פנימי

מישהו חסר לי – אני תמיד קצת לבד

יש אנשים שחיים עם התחושה של: אני מרגיש/ה קצת לבד. או מישהו חסר/ה לי

זוהי חוויה קיומית, שחלק מהאנשים שחווים אותה, מתארים אותה כמשהו שהיה שם תמיד.

בעבודה שאנחנו עושים עם הייצוגים, הקונסטלציה ודרכים נוספים, אנחנו מגלים שהחוויה היא "אמיתית". באמת חסר מישהו/י שלא קיבל מספיק הכרה.

לפעמים אנחנו מגלים תיאום שאיננו (אולי נספג ברחם ולא היה ידוע עליו)

ולעתים זה געגוע למישהו שנעלם במרחב הבין-דורי או הנשמתי.

זוהי חוויה שאם היא לא מקבלת מענה, היא עלולה להגדיל את הנתק הפנימי – ובהמשך, להוביל לנתק משפחתי.

נתק רך – נתק פנימי מאחד ההורים או הילדים או האחים

ישנם מצבים שבהם הכל נראה בסדר : מדברים, נפגשים, מתנהגים כרגיל.

אבל מבפנים, לאחד הצדדים או לשניהם, יש חוויה של חוסר חיבור או נתק לאורך זמן

זהו מצב שבו אתם מדברים, נפגשים, אבל משהו פנימי מרגיש מנותק.

כשמי שחווה את זה מנסה לדבר על זה,

הצד השני לרוב לא מבין במה מדובר

"הכל בסדר"

כאשר אנחנו מתחילים לעבוד עם מצבים כאלה, אז לעתים קרובות מגלים שהנתק כבר קיים בתור מבנה פנימי, שחשוב לעבוד איתו.

מעבר לחיים המאוד לא נעימים בסיטואציה הזאת, הזנחה של מצב כזה, עלולה להפוך את היחסים בדור הזה או בדור הבא לנתק גלוי וקשה.

בפוסט מחר, אני אדבר על ניכור הורי, סודות משפחתיים ומצבים מורכבים בהווה, דברים חשובים שאפשר שאפשר וכדאי לעבוד איתם לפני שהם הופכים לנתק גלוי.